"רק היום, תותים טריים היישר מהמאדים, רק היום 50 שקל לקילו".
גוער פרץ אל העוברים ושבים ולוגם מכוס המים. "רק... היום!!!"
נשבר קולו לשניים, והוא נאלץ לשוב ולשתות מכוס המים.
"היום עוד לא עשיתי סיפתח, אתה מבין, אבל חכה כשהראשון יבין
איזה סחורה משובחת ממאדים יש כאן בבאסטה, הם יבואו כמו נשרים
לפגר."
"בוא אני אספר לך" משיב לעברי פרץ בתשובה לשאלתי לגבי
"מאדים?!"
"אז כן, אני, אתה מבין, יש קשרים, תראה, חבר שלי עובד בשרותי
הובלות, כן?!",
"רק היום, תותים ממאדים!!!" מוסיף פרץ זעקה לעבר העוברים
והקונים וממשיך בהסבר.
"הוא, החבר שלי, יש לו חבר בבן - גוריון, שדה התעופה, במכס,
במסלול האדום, אתה מבין, הבחור מהמסלול האדום מחרים כל שבוע
חמש קילו תותים ממאדים. אתה מבין, איזה טייס טמבל באל - על
חושב כל שבוע שהוא יכל לעבוד על כל העולם ולמכור בארץ תותים
ממאדים, בלי מכס ו ב מ ח י ר מופקע. אז כל שבוע הוא נתפס במכס,
במסלול האדום, כמו ציפור בחוט תיל."
"רק היום היישר מהכוכב האדום הקרוב ביותר לאדם" מכריז פרץ בקול
מגאפוני ומרים לעברי שתי גבות עבותות .
"תגיד לתושבי מאדים, יש להם ידע בגידול תותים?" אני שואל
אופרטיבית.
"בודאי" עונה פרץ "למה שידעו לגדל תותים פחות טוב מני וממך?!
הם מומחים לא פחות שמנים מאיתנו".
"ויש להם מספיק מים לגדל את התותים?"
"בטח שיש. ואם אין הם שואבים מי ים, זה קצת מלוח אבל בסוף
יוצאים תותים מתוקים כמו ריבה".  
"ותגיד" אני מנסה להקשות "המחסור בחמצן לא מפריע להם לגדול
שם?"
"איזה" עונה פרץ "הוא עושה להם רק טוב. אתה מבין, מה קורה לבן
אדם שאין לו אוויר? אה?! הוא מאדים. כך גם התותים ממאדים. הם
יותר אדומים מהאפיפיור."
"תראה" הוא אומר לאחר כמה שניות של מחשבה ומסמן באצבעותיו
העבות שאקרב את אוזני לפיו "התותים היום הם ממזרח מאדים, החלק
בו הסתיו מגיע מאוחר ולכן הנקודות השחורות קטנות מהרגיל.
בינינו אין כמו תותים ממזרח מאדים, שם מגדלים אותם רק במים
שקטים, אתה מבין, גידולים אורגניים." הוא קורץ לי.

כבר שלוש שנים אני עובר מידי שבוע ליד הדוכן של פרץ. שלוש שנים
ואפילו פעם אחת הוא לא זיהה אותי, ותמיד אותו סיפור על המסלול
האדום, ותמיד אותן תשובות הזויות לשאלותיי הנלוזות.
עוד לא ראיתי קונה אחד שקונה אצלו את התותים ממאדים ומסביבו כל
הבאסטות שוקקות חיים. גם אני לא קניתי אצלו מעולם, עם כל הכבוד
למאדים חמישים שקל זה הרבה, גם אם הם סופר אדומים. אבל הפעם
החלטתי שאני חייב לנסות ואמרתי: "תביא לי, אם כן, קילו של
תותים, ותבחר לי בבקשה את הטובים."
פניו של פרץ החלו מאדימים ועיניו נפקחו במלוא גודלן "מה
אמרת?!" הוא שואל אותי בקול שבור ומופתע.
"אני רוצה קילו מהתותים הכי טובים" אני משיב ומוסיף בלחישה תוך
שאני מסמן אם שתי אצבעותי שיקרב את אוזנו לפי "אלה ממזרח
מאדים, עם הסתיו המאוחר ונקודות הקטנות, המים האורגניים והכל."

פרץ מביט מסביב ונושם עמוק "תן לי להבין, אתה רוצה קילו
תותים?! בחמישים שקל?!"
אני מהנהן בראשי נהנה ממבטו המופתע.
"תראה", הוא אומר לאחר כמה שניות, "אני מכיר אותך כבר כמה
שנים?!" כעת תורי לפתוח את פי בפליאה.
הוא לא מחכה לתשובתי ומיד עונה "אולי שלוש אנחנו מכירים, ככה,
בערך. כל שבוע אתה בא אלי ושואל אותי מאיפה התותים שלי. מה אני
אגיד לך משעמם פה. אז כל שבוע אני משחק לך כאילו התותים
ממאדים, אתה מבין, בשביל הקטע. בשביל הצחוקים."
"אז התותים לא ממאדים?" אני שואל ומנסה לשחזר את המבט המופתע
מלפני דקה.
"נראה לך באמת?!" שואל פרץ רטורית ופוער בעזרת אצבעו את עינו
השמאלית.
משועשע ומחויך אני פונה להמשיך בשגרת יומי, כשלפתע תופסת את
כתפי יד עבותה "אתה יודע שלא הייתי מוכר סחורה כזו בחמישים
שקל, נכון?!" שואל אותי פרץ לאחר שעשה מבלי שהרגשתי את כל הדרך
אל מחוץ לבאסטה. הוא מקרב את פיו לאוזני ולוחש כמו ממתיק עימי
סוד שהתלבט אם לחשוף או לא "אתה מבין, אלה תותים מהירח, אתה
יודע סחורה זולה, ואני מוכר אותם כאילו היו ממאדים. כסף קל,
המצב קשה, אתה מבין."

לפתע אני מבין עם איזה מטורף יש לי עסק ולאיזה בור הכנסתי את
עצמי. הוא מוסיף ושואל בלחישה האם אני רוצה לקנות בכל זאת בחצי
מחיר "בשבילך, אתה מבין" ואני אומר שלא היום אולי שבוע הבא.
אני מסתלק משם כמה שיותר מהר מבלי להביט אחור פן יתפוס את מבטי
במבטו.
פתאום מאחורי אני שומע פיגוע גדול ולאחריו השתיקה המפורסמת.
אני מסתובב לאחור והנה פרץ מוטל בתוך ערימת תותים באמצע הרחוב
ובפיו שתיקה רועמת. אדום מתערבב באדום ואדם.
אנשים מתחילים להתקבץ מסביב לפרץ ותותיו הנראים שוכבים
בהרמוניה יוצאת דופן ולא אופינת לשוק הומה דם.
אני ניצב נטוע במקומי ופי פעור לרווחה.
לאחר כמה דקות מגיע אמבולנס, כתבים וניצב משטרתי.
בטרם עזיבתי את מקום הארוע אני מבחין בתות שהתגלגל לרגליי. אני
לא יכל לעמוד בפיתוי וטועם מהפרי האסור ממאדים, מהירח או רמת
השרון. יש לו טעם מאוד ארצי ומכיוון שאני באמת אוהב תותים
אדומים אני ניגש בשקט לבאסטה ומכניס לשקית קילו וחצי של ראיות
מזירת הפיגוע.

בערב אני מחזיק בידי קערה גדולה של תותים עם שלגיות שמנת ומחכה
לחדשות של שמונה. בשמונה בדיוק עולה לאוויר הניצב שמספר לכתב
כי הפיגוע בוצע על רקע לאומני: "חומר הנפץ הוחדר בתות מעזה
וההתפוצץ בסמוך לרוכל שקונה סחורה זולה מערבים. אני מבקש
מציבור ישראל לא לקנות סחורה שלא יודעים מאיפה היא באה."
כשאני מגרד את שאריות השמנת מהקערה אני חושב לעצמי מאיפה יש
לערבים בעזה ידע בגידול תותים? מאיפה יש להם מספיק מים?
ובכלל איך יש להם מספיק אוויר במקום הזה גם להם וגם לתותים?!
"באמת" אני חושב לעצמי לזכרו של פרץ "באמת יותר הגיוני וקל
לגדל את התותים על מאדים".