כמו ממעל,
כך גם מתחת,
הכל בא
מהאחד.

רוחות גורל,
נושבות סביב,
גורלי שלי
לבד.

מבט הרימי
לרקיע,
שוב עולה
לשם סולם.

מלאכים חגים
ממעל,
בין נשרים
לבני אדם.

ובמסע הנשמות
ישנם עולים ישנם יורדים,
ורק אחד ידע
לאן.

החטאים, פשעי הנפש,
זוהי נפשי כאן הכלואה.
עד מתי תשכון ברפש,
בתוך אדם בשר ודם?

והוא רואה והוא סולח,
לכל אשר בשמו יקרא.
והוא לבד הנו הדרך,
מכאן לשם וחזרה.

בכל אדם ישנה אישה.
בכל אישה שוכן הגבר.
ובשניהם
שוכן אחד.

כולם רוצים רק אהבה,
כולם רוצים להיות ביחד,
והאחד
ישכון בדד.

מהמרחק
שבין עינינו,
עולה סופה
כמו במדבר.

אם את הסוד
תרצי לדעת,
זכרי רק זאת
אני אחד.