נבות נאור / הידיד |
כשגילית שאת לבד
והמיטה פתאום גדולה עלייך
והעולם כל כך אכזר
והתקשרת אליי ובאתי
תמיד הייתי בא
וחיבקתי ולטיפתי
הצעתי נחמה
והזמן כמו זמן חלף לו
שבועות לחודשים
וגברים הלכו ובאו
לפעמים הם נשארים
ואני טוב לדמעותייך
ולבכי ולכאב
אך לא אזכה בחיוכייך
לא אהיה לך מאהב.
ובקול שבור סיפרת לי
על כאבייך ויותר
לאט חשפתי סודותיך
ואת גופך חשף אחר
ואני קטפתי דמעותיך
ורפאתי כאבים
אך בלילות בדידות פיללתי
שליבך יהיה שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|