נבות נאור / תמונה |
ועצים בשלכת
כוכבים שנופלים בלי כוונה
שני תווים בלי סולם
ואמרת שאת הולכת
ואני נשארתי לבד
לכתוב מנגינה
כוס קפה, קצת אדים
ורעש של שקט
הבזקים כואבים של רגעי הבנה.
עוד תיבה, צליל טועה
שנכנס לו בשקט
צורם לי באוזן
אבל מזכיר לי אותך
מחייג ממכשיר אדמדם
שנשאר כמזכרת
ומחכה מפוחד וחסר נשימה
וצפצוף, הקלטה
ובקולך את אומרת
אני לא נמצאת
אפשר להשאיר הודעה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|