למרות שיש אהבה בעולם
השינאה, הקינאה ויצר הרע
ממלאים את רוב היקום.

זה שבוע עצוב לעם היהודי
היושב במפעל הציוני
קרי "מדינת ישראל".
איבדנו בשבוע הזה, המון.
את האמא הרוחנית שלנו
נעמי שמר
שאלף שיריה ימשיכו ללוות אותנו
בשעות מיוחדות, קשות או טובות.
את החלום הקיומי מזמן שכחנו
הרי אנו מוותרים על אדמתנו ל...
שונאינו, הקרואים בציניות תהומית
"בני דודינו".
הם משכימים להורגנו, וחוגגים על דמנו.
כל דרך טהורה בעינייהם, ואינם מפרידים
עולל מקשיש, איש מאישה, דמם מותר  
כי יהודים-ציוניים-ישראלים המה.

את דמעות התמימות מזמן ניגבנו.
במקומן מבצבצות דמעות שונות,
מלוחות עד אימה, זולגות בדממת יגון
השמחה והאהבה נעלמה בריקנות הכאב.

רק הצבועים נשארו מאוהבים בעצמם
שקועים בחלום הטעויות שלהם,
וכולם לובשים מדים, צבעוניים בשלל גוונים,
אך בשעת מותם הם עטופים בכחול ולבן,
וסמל המגן דוד כרוך בהם.