איזה עיניים יש לילדה שלי,
ואיזה מבט יש לה,
ואיזו הבעה יש לה כשהיא כועסת עליי,
ואיך היא מחייכת כשהיא שמחה,
ואיך היא דומעת כשהיא עצובה,
וכמה כיף לראות את האיזון העדין על פניה כשהיא ישנה.

לפעמים היא מביטה בי במבט מלא אהבה,
לפעמים היא מסתכלת עליי כאילו שאני מלאך או משהו לא אמיתי,
לפעמים אני חושב שהיא לא מאמינה שזה אני,
ולפעמים היא מנשקת אותי,
אוי... לפעמים היא ממש מנשקת אותי.

וכשהיא מנשקת אותי - חושך נהיה אור,
וכשהיא מנשקת אותי - אנחנו הכי ביחד.
וכשאנחנו יחד - הילה מקיפה אותנו,
הילה שאף אחד לא יכול לחדור.

ואיזה גוף יש לילדה שלי?
מביט עליה לבושה ומעוניין להפשיט אותה,
אבל המחשבה הזאת קצת מעצבנת,
כאילו שיש בזה משהו רע,
כמו רצון מופרע להפשיט את אחותך או את בתך.

אף פעם לא הייתי בתוך משהו כ"כ אמיתי.
הרבה פעמים כבר התבלבלתי,
והרי קל להתבלבל בין אהבה לתשוקה,
קורה שמבלבלים בין אהבה לקנאה,
בין אהבה לשגרה.
כנראה שהפעם, מרוב שאני מבולבל,
אני כבר לא שם לב כנראה כמה זה קסום ולא רגיל,
פשוט מצאתי משהו אמיתי.
יש כאלה שקוראים לזה אהבה.

כ"כ הרבה פעמים חשבתי שאני מאוהב,
כ"כ הרבה פעמים חשבתי שאוהבים אותי,
כ"כ הרבה פעמים טעיתי - איך אדע שאני לא טועה הפעם?
מסתכל לה בעיניים האלה ואני יודע-
אהבתה אליי היא אמיתית, אהבתי אליה היא נצחית.

קסם שמגשים חלומות,
אני חש אותך.