עצמי עצמי / צוהר |
ברקים מבול נחשולים מתנפצים באפילה מנפצים שובריה שברי שמים נופלים מוחצים תהומות נסחפת לתוך סערתה עלעוליה שנים ועידנים ולא תשקוט ולא יכלו לכיסופיה ![]() ויגיע יום, ותפתח ההכרה צוהר קטן נסתר ממעל אור רך בוקע מבעדו לתוך נבכים תהומות מצולותיה - בולע מחשכיה אור רך ממרחבים שלא ידעה ![]() ואלומת אור, פרח צחור שזור בקרניה לוחשת לה מאותם מרחבים בוא תבוא האהבה |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|