אני רצה בתוך משהו אפל ושחור,
מביטה מסביבי ואין אף אחד,
משהו אומר בתוכי רק אני לבד יוכל לצאת,
ואף אחד לא יוכל לעזור...
ואז רואה אני פרצופים מסביבי,
מסתכלים עלי ומחייכים,
אני מחייכת בחזרה ואז מוצאת את עצמי,
מחוץ לאפלה השחורה והמפחידה,
איפה ששם האיתי כל-כך בודדה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.