|
בשמי הלילה השתוללו ברקים
והשאירו שלל צילומי שחור-לבן
מאהבתנו אז.
חוטי החוכמה בשערך הזכירו לי זאת
כשרוח מזיעה נשבה אותך אלי
ברחוב העולה מן הים.
"אני נמסה מחום"
גם אני.
גם התפרים נמסים.
באיטליז שממול מכרו כרעיים בתפזורת. |
|
|
עזוב אותך מטחול
ולבלב, כשאתה
באמת צמא,
ספרייט.
פרופ' יהודה היס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.