ניצן אליהו / חיי |
מגיף מהחלון,
מוקרן על קיר ביתי.
כשכלב מריח את נעלי(הרחוב)
כשהירוק בין גושים של בטון ומתכות
מכניס אוויר לריאותיי.
כשחיוך תינוק
מפרה תמימותי.
כשמבטך עליי חושף שיניים
כששיר
חוצב
זהב
אני חש שחיי ראויים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|