נתן פלייר / איזה לילה ארוך |
הזמן עצר מלכת, השעון נדם,
ורק אני שוכב ולא נרדם.
הלב פועם לאט,
אך דפיקותיו הולמות כרעם בראשי,
קוטעות טיפטוף של מים חרישי.
ושוב רוחץ פנים.
עיניי טרוטות, אך דעתי צלולה.
למרות הקור, נשימתי קלילה.
מחר כבר לא יבוא.
גופי רוצה לנוח, ואני נרדם.
שוקע באמבטיה של דם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|