אילון הופמן / להתבגר |
הכל בחוץ כל כך שקט, והסוף רק מתקרב.
מה שמפריד ביני לבינו זה רק הנייר והעט.
מחר אני כבר לא אהיה פה, וזה לא שאני רוצה.
ויש משהו מיוחד שלא נותן לישון,
כל הזמן, לא נרגע, גם כל היום,
כן עכשיו אני שרוט, אנ'לא מדבר,
אנ'לא מצליח לנשום.
כי הכל כל כך קצר, קר, מנוכר, עוד לא נגעתי וזה כבר עבר,
וכל כך רציתי לחיות יותר, להתמסטל, להתפורר
לא רציתי כל כך מהר להתבגר.
כל כך מהר
להתבגר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|