נכתב עבור טלי קייזר ביום בו הכתבים שלה פגשו אותי, טרוט
עיניים ושיכור, ונגעו בי מאוד

23:29

17/06/04



לטלי קייזר- הרהור חופשי



מדלג בזריזות בין כתביך לכתבי.
עוצר. מאט ומעמיק וחוזר לריצה.
כל המחוונים שלי מרצדים.
פריצה למערכת המגננה שלי.
אי יציבות. הבהובים אדומים ואותות סכנה.
אני מי שאני, בהיותי כזה
אני מודע לסכנה וקופץ ראש אל תוכה
חי עבור הרגע, בהשאירי את ההיסוס מאחורי
קורא אותך
מרגיש את המילים שלך על הצלקות שלי
מודה לך בעבור ההרגשה
השריון שלי פרוץ
הרגש שלי בחוץ
האצבעות שלי רוקדות את הסלסה המטורפת על המקלדת
הנפש נחבטת על דפנות החומות שלי
נשרטת בגדרות התיל
מחפשת מוצא
הרהור חפשי ופצוע
נתקל בתמונה שלך
עוצר
מחפש את העיניים
שומר
מגדיל
מנסה להבהיר את התמונה
חוזר לשירים שלך
חצי כדור שלך
חצי בקבוק שלי
אזעקות משתוללות לי על המסכים
מסוכן מסוכן מסוכן
יש לי תינוק בנפש.
הוא מתעורר
הוא צוחק
האורות המרצדים נראים לו חגיגיים
הקולות לא נשמעים לו מפחידים
האצבעות רצות
הזכרונות מרחפים בסגול על לוח הבקרה
התינוק צוחק
העיניים מצטעפות
דמעה בזוית
מצית סיגריה
תינוק צוהל על גופת ההגיון
צוחק אל הפנטזיה שרוקדת ריקוד יצרי בין גדרות התיל
האסוציאציות משתוללות
אני חי.

אני חי.

אני מרגיש.

אני פוחד.

אני שמח.

אני מאט.
אני עוצר בצד.
הלילה ריק.
הכביש חשוך.
אני מתבונן.
ריצוד של סיגריה.
היה רגע.
חלף.

עכשיו אחר.

מלא תודה.
עוצם עיניים.
בוכה בלי קול.
טלי.
מעולם לא הבטתי בעינייך,
אבל אני שומע את קולך.