היא הייתה ילדה טובה, היא עדיין, אבל פחות... בערך
תמיד היא אמרה שכל מה שהיא תעשה יבוא מאהבה ורק מאהבה, אפילו
הנשיקה הכי קטנה... הכל  מ-א-ה-ב-ה.
אבל אז היא הבינה שאהבה זה לא פשוט, אהבה לא באה בקלות, לחכות
לאהבה זה ממש לא קל, זה אפילו די קשה.
אבל היא רוצה, היא רוצה ללכת לישון מחובקת עם מישהו, היא רוצה
לקום עם מישהו, עם ריח של מישהו, שיהיה לה מישהו.
לא קל "להשיג" מישהו, ובטח שלא מאהבה, זה לא בעיה למצוא 'סתם
אחד' אבל היא רוצה אהבה, משהו שיבוא עם רגש, מהלב, ביחוד בפעם
הראשונה.
אבל זה לא פשוט, וזה אפילו די קשה, ולה די נמאס לחכות ולראות
איך סביבה כולם נהנים, וזה גם לא רק קטע של הנאה, זה יותר מזה,
זה לעשות מה שהיא רוצה, מתי שהיא רוצה מבלי לחשוב יותר מדי,
פשוט לחיות את הרגע, כי... מה לעשות, חיים רק פעם אחת.
אבל היא מפחדת, היא מפחדת לעשות טעות ולהצטער עליה כל החיים,
היא מפחדת שהיא תפספס את ההזדמנות המיוחדת של האהבה, ועוד בפעם
הראשונה, שהיא הפעם הכי חשובה, לפחות לה...
אז מה היא תעשה?!
תחכה בצד לאהבה, גם אם היא תגיע מאוחר או אפילו מאוחר מאוד, עד
אז היא תהיה "קדושה"...
או שפשוט היא תחיה את הרגע, תהנה מהחיים, תעשה מה שבראש, תהנה
מהחיים... ותיקח את הסיכון של פיספוס האהבה...
מה היא תעשה?! מה?...