|
ראיתי אותה
שם לבדה
בפינה של הבר הלבן
לא הייה לבדה
וגם לא עם עצמה
היא היתה השמיים של אז
כמו מלאך הימים
שבחר לו פנים
היא הלכה ועמדה ושתקה
אך קולה המתוק
שאהב כה לצחוק
כבר שנים שאיננו שומעים
מה אומרים אנשים
שחייהם ממשיכים
מה לוחשים באוזנה הקטנה
כי בלילה לבד
היא בוכה שם לעד
היא לא מצאה נחמה
על גיטרה כואבת
על גבר עוברת
על שנים שהיו ואינם
ואם אותם הילדים
איך אינם צוחקים
איך תצחק ילדתך הקטנה
כי מלאך לא סלח
ותושובתו לא שלח
רק לקחם ואינם עוד שבים
באותו לילה סוער
ואותו בוקר אחר
חיינו היו כשונים
שלושה אנשים
שאינם מוכרים
זה לזה נהיו לגורל
אדון עם רובה
אדון עם גיטרה
ונערה שאיבדה כל מזל
כי חיים אבודים
מתחילים נגמרים
ביום שכולו מעורפל
ואם אותם הילדים
איך אינם צוחקים
איך תצחק ילדתך הקטנה
כי מלאך לא סלח
ותושובתו לא שלח
רק לקחם ואינם עוד שבים |
|
|
מה יותר מבאס
מלקבל טלפון
בזמן שאתה עושה
ביד?
ג.און |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.