בוא אהוב
אקחה אותך לגן נסתר
שטוף אביב
אליו מפאת תבונה
אדם אינו הגיע.
פשוטי בגדים ועור
נתכרבל בין ורדים
בחטא מתוק
אפוף עלטה וחום.
מילותיך נדירות
נחקקות
מבטיך קצרים טמוני רז
חודרים.
בוא כובש
כקיסוס טפס במעלה אבריי,
נטע בי שורש קשוח
עם שחר ניוולד משנינו
נקרים גידים ועור
מגואלים בצוף ועסיס
פירות אסורים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.