והדמעה, חמה, רכה נוזלת לה אל הרצפה
והרצפה כבר רטובה,ורק טובעת בעצמה
דמעה קטנה ומתוקה עם הרבה סיפורים עם הרבה חוויות
לא סתם נבחרה מבין כל הדמעות
הדמעה הזאת הייתה ברגעים הכי קשים, הכי שמחים אותה דמעה
שמלווה
באהבות ובשקרים תמיד ירדה, לא אכזבה
אך בלי סיבה זלגה היא שוב, עטופה, כל כך יפה
מדוע זה פתאום קרה? האין סבלת? האין שמחת?
אותה דמעה מהמסע הארוך והמופלא
שגם צחקה וגם בכתה ושוב ירדה ללא סיבה
ושוב שתיקה...ורק דמעה יורדת שוב כה מתוקה כה אהובה
והיא תחזור, והיא תלך אבל תמיד פה תשאר

                  ושוב דמעה...