קובי אור / גן הנשמות |
יושב לי לתומי בגן הנשמות שלי
טיפות של חמצן נוגעות אל תוך גופי
מתחת לקרני השקט חודרות הדאגות
כמו דקירות קטנות בלב מתפוצצות
הרוח מסיתה את הדמיון מעל השקט
האפר שוב מחפיר לעבר קול אימה ושבר
בין כותלי החדר מרגיש ליבי פועם
בינתיים שקט, הדם כבר לא זורם
וכמו הנשמה גם הלב התבדה
המגע נעלם, נותרה אדמה חרוכה
שקט לי פתאום כשהדם שוב זורם
בפנים מחסור ברגש, על גן הנשמות חולם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|