|
ציפור כלואה
תחילה של שיר מוכר
לא איבדתי כאן דבר ובכל זאת
שעת קורות רוח היא שעת דמדומים של חודש
אייר.
אני יושב בגינת בית קפה
מקום כה שליו ומרוחק
וכל הפנים של האנשים
מסגירים אותי בפניהם
האוירה מוכרת
כעת
אני אחר
ויש בי ידיעה כי לא הייתי כאן
ולמרות הכול
איני יכול להתכחש לרגשותי
שאותם בעצם
איבדתי
ואיך אפשר לאבד דבר לא מוחשי
שלא החזקת בידיך?
ובעצם לא ידעתי
שהם איתי.
המבט המשתקף אלי במראה
לא הראה לי את אשר
כל האנשים החולפים כעת מול פני,
רואים בי
את הרגשות הללו
שכמו ציפור כלואה
שמסתחררת בי
והופכת אותי
ומצייצת בי
ואני לא יכול להוציא אותה מכלאי |
|
|
כשאתה עושה את
זה עם החברה
שלך, אתה בעצם
עושה את זה עם
השכנה של החבר
של החברה של
הדודה של הסבא
של החבר של
החברה של הכלב
של הפרעוש של
נחמה מהמכולת
שהוא מכר פעם
גבינה 5% למוישה
מהקיוסק של
מימי, שבכל יום
ראשון רואה "של
מי השורה הזאת
בכלל".
אז שים קונדום,
אוקיי? אנחנו לא
צריכים עוד
כמוך... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.