תובל דסקל / מציאות רחוקה |
טווה שבילים של זכרונות באצבעותיך על גבי החשוף,
הבל פיך מרטיט ומסמר את שיער עורפי,
מטהרת את נשמתי מזוהמת היום במילים כה פשוטות,
מקשטת את העולם כפוי הטובה הזה ביופיך התמים.
הינה את שוב איתי,
מערסלת את גופי אל חיקך לעת ליל,
שולחת יד ענוגה למחות את דמעותי,
מסוככת עלי כמלאך שומר בידיך הרכות שנדמו ככנפיים.
הינה את שוב איתי...
ואקץ משנתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|