צלצול מעיר,
את הדלת הפתוחה משאיר.
קם מן המיטה
ויורד לשתות קפה למטה.
הולך ללמוד,
צועד רגל אחרי רגל,
נשאר מאחור,
מי אמר שבכלל חושבים עליה?

הפרח נפתח,
הטל נופל על האדמה.
הלב נשבר,
הגוף לעד נשאר בדממה.
זכוכית מתנפצת,
הרעש מפריע לשניה קטנה.
אני מתקשרת
ואתה לא אומר מילה.

הפרפר שדהה,
ממשיך להיות מודגש,
הדברים שקרו,
מתחילים מחדש.
הספר שנקרא
נקרע
והתמונה שנשרפה,
את לבי שרפה.

הציפור שהסתכלה בחלון,
ראתה חתול עם כלב.
העץ שנשבר
שבר,
את הזכוכית שנשברה
ואת הלב קרעה.