עדי קירשנר / ושוב מעונן |
והשמש מתחבאת
מתביישת
מרגישה היא לא שייכת
ושוב מעונן
והגשם יורד
טיפות של דמעות
טיפות עצובות
ושוב מעונן
והאדמה הכול סופגת
רוויה היא כבר בדם
מצמיחה היא שוב קברים
ושוב מעונן
ואפילה מכסה את הארץ
יגון אבל ושכול
מעטרים פנינו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|