רחוק מהעין,
את שמת אותי שם.
את הרגש לקחת,
השארת תירוץ לכך שקר,
לא נתת מספיק,
ונראה שגם לא כל כך רצית,
אולי כבר שכחת,
אמרת שבפנים זה עוד לא עבר.

ואני,
אני עוד לא סולח לך,
עכשיו חצי שנה אחרי.
יודע שלפעמים,
קשה לי בלילות,
קשה לי בחושך,
לא לראות.

יש רגעים שאני לא שולט,
נותן לזעם לפרוץ חופשי,
בלי רסן, בלי עקבות,
מנסה קצת ללמוד על עצמי.
והיה אותך שוכבת שם,
היפה מכולן שמסתתרת בתוך חלום,
מנסה לשנות אותי, לא מתמודדת איתי,
מערפלת את הגבול בין מציאות לדימיון.

ואני,
אני עוד לא סולח לך,
עכשיו חצי שנה אחרי.
יודע שלפעמים,
קשה לי בלילות,
קשה לי בחושך,
לא לראות.

ואחרי כל הימים,
ואחרי כל הדממות,
אני עדיין, עדיין,
אני עדיין לא מצליח לאהוב,

את לקחת לי ת'רגש לאהוב,
את לקחת לי ת'רגש לאהוב,
את לקחת לי ת'רגש לאהוב,
אני לא מצליח יותר,
אני לא מצליח, לאהוב.