פרק 2 - "מלחמת הכאוס", חלק א' ("שם קוד: ראש פתוח")

(הסופר מהפרק ה-1, ראואל):
(התמונה לבנה)
אני רואה חיים. כך ניבאתי, וכך נגלה לי הדבר. אני רואה את
הילדים של מחר "נקיים" מתחלואי הטכנולוגיה. ברכה...

זום אאוט - הלבן היה חלק מעינו השמאלית של הסופר (עיניו לבנות-
הוא עיוור ושיערו הלבין) המצלמה מרחפת מעל ומראה אותו נואם מעל
קהל במה, שנראה בחדר החצוב בהר המואר היטב באור נרות. כולם
לבושים בבגדים פשוטים והסופר לבוש לבן עם מקל הליכה מעץ ארוך
בידו, ולידו עומד יד ימינו (יד ימינו אילם).

(ראואל): בכל רגע עומד לקרות מה שראיתי - האירוע שיגלה את האמת
לעולם, והעולם... לא יעמוד עוד מנגד (משתעל).
כדורי הטכנולוגיה, שתכננתי, שכל אחד מכם היה צריך לבנות כדי
להצטרף (משתעל)... אמרתי לכם אז שלכל אחד כדור אישי משלו כדי
שברגע המתאים, כשנהרוס את כולם ביחד, כל אחד ירגיש את חלקו
בניתוק מחבלי הטכנולוגיה. מחר כולם ידעו למה. כולם יבינו ש...


הסופר ממשיך לדבר- השוט עובר לשני אנשים שיושבים בשורה השניה
מהסוף והסופר נשמע מעומעם ברקע.

איש א' (מדבר עם לקות דיבור של ש'-ס'): הוא סוב מתחיל לדבר
סטויות.
איש ב': אז אתה עדיין לא מאמין, שיש לו יכולות נבואיות?
איש א': בחייך, כל פעם בהיסטוריה, סבא בן-אדם ואמר סהוא נביא,
קרו רק דברים רעים.
איש ב': אבל הוא לא אמר, שהוא נביא. הוא אמר, שיקרו דברים
מסויימים והם באמת קרו. חוץ מזה - שמעת את הסיפור על איך שהוא
התעוור...
איש א': פחחחח.... סטויות! זקן זוהר סעלה הסמיימה... ממס
מרכבות אס ותמרות...
איש ג' (שיושב אחריהם בלחש): שקט! אולי קצת כבוד!

(ראואל) מפנה את הפנים לכיוון האנשים מאחורה וממשיך לדבר מבלי
להניד עפעף:
... ואני יודע שתבצעו את תפקידכם נאמנה.

הסופר מכה עם המקל פעמיים ברצפה - כולם קמים ויד ימינו עוזר לו
לרדת מהבמה.
הסופר ליד ימינו בלחש: אני לא מרגיש כל כך טוב... משהו לא
בסדר... קח אותי לחדר - אני אוותר על הסעודה.

איש א' ואיש ב' מצטרפים אל ההמון במסדרון לכיוון היכל הסעודה.
איש א': מה סהתחלתי להגיד זה, סהצטרפתי לקבוצה הזאת, רק כי היא
הייתה הקבוצה היחידה, סלא הביעה התנגדות אקטיבית לטכנולוגיה
ועכסיו פתאום הכל מסתנה.
איש ב': ואני שמעתי אתמול שלושה אנשים, שאמרו בדיוק ההפך -
שהיינו צריכים לפעול יותר במאבק נגד הברית.
איש א': אז נראה לי, סאנחנו באמת נמצאים בסלב, סבו סדברים
הולכים להסתנות... כאילו... אני יודע סהמוזר הזה הקים את
הקבוצה ,תמך בנו ודאג סיהיה לנו מה לאכול, אבל... אה! אוכל!

במקום אחר רואים בחור כבן 20 יושב בכסא נדנדה בפרגולה בחצר
ביתו ומתנדנד לו להנאתו עם עיניים סגורות. לפתע הוא נשען קדימה
במכה, פותח את העיניים, קם מהכסא ומתחיל לרוץ. הבחור תופס
אופניים מהמעגן שבקדמת ביתו ומדווש במהירות.
השוט עובר לפתח של מקלט תת קרקעי. נראים לפתע כתריסר נערים
ונערות מגיעים באופניים, זורקים אותם בפתח המקלט ויורדים
במדרגות במהירות. השוט עובר למקלט עצמו ושם רואים את כולם
חולפים זה ליד זה ונשמעות לחישות.
שקט שורר במקלט, כשלפתע יורד במדרגות איש עם חזות היפית ואומר:

חששנו, שזה נכון, אבל מסתבר שצדקנו... הטכנולוגיה הזו נמצאת
בשימוש כל כך הרבה זמן ורק עכשיו עלינו על הקשר אליהם. הם
הכניסו בכוונה נתיב מיוחד, שאיפשר להם לדעת הכל על כולם,
ואפילו... לא משנה - זה לא לכם עדיין! כשקראתי לכם הנה, גם
סגרתי את הנתיב בצד שלכם. אני מציע, שתעשו את אותו הדבר על כל
בני משפחתכם ועל כל מי שאתם אוהבים, רק כמו תמיד- אל תספרו לאף
אחד! לא עלינו, לא עלי, ולא על פורצי המוחות!
רונית (אחת הנערות): איך גיליתם, שיש נתיב מיוחד?
ההיפי: מישהי מאצלנו הייתה בראש של מישהו והרגישה, שהיא לא לבד
שם. היא חיפשה ומצאה את הנתיב. אנחנו מנסים לבדוק לאן מגיע
האות בדיוק, ואז... רק אז נפנה לעיתונות. חשוב, שתישארו מחוץ
לזה בינתיים, אבל שוב - תסגרו את הנתיב אצל כל מי, שחשוב לכם.

ההיפי מסתובב ונעלם במעלי המדרגות.

השוט עובר לחדר בקרה לבן - נראה כמו חדר בקרה של נאס"א, רק
כדורי, ובמרכז ישנה הולוגרמה של כדור הארץ - רוחבה בערך שני
מטר. אחד הזוטרים קם ומתחיל ללכת עם ערימת דפים בידיו (על
השולחן רשום שם: "Charlie H").
מפקד חדר הבקרה יושב בחדרו עם חלון המשקיף בזוית כלפי
ההולוגרמה - שותה קפה וקורא ספר עם כריכה ירוקה קשה והדפס זהב:
"Prisoners of truth by Esther Melmstein"  (על השולחן רשום
שם: "Ronald F").  נשמעת דפיקה בדלת.
המפקד: Yes, come in!
הזוטר: Sir, we've got a report from our Middle East
post, it seems that several hundred peoples have dissapeared
from the monitoring.
אחד הניירות מהבהב בידיו והוא בוחן אותו.
הזוטר: It seems it is spearding towards Africa and Europe
aswell, Sir.
המפקד: Maybe there has been another series of bombing
by the resistance. Have you checked it before coming here?
הזוטר: Yes, Sir!
המפקד: And?
הזוטר: There were no reports of casulties or explosions
whatsoever, Sir.
המפקד: Ahhh! So how can you explain it?
הזוטר: Don't know, Sir. Maybe the resistance have built a
better weapon or...
המפקד: !No... Dismissed
הזוטר: Yes, Sir!
מצדיע ויוצא.
המפקד מניח את הספר על השולחן, מסתובב עם הכסא, פותח ארונית
ואומר לכיוון הארונית: "Kain, we have a problem".

השוט עובר לחדר חשוך מלא חוטים וציוד חומרה, הפזורים על הרצפה
ועל מדפים. ההיפי נכנס לחדר ואומר: זה בסדר, אני לבד.
לפניו מופיעים שבעה אנשים כאילו יש מאין (סיכוך ראיה תודעתי).
אחת מהם יושבת מול מסך דק ובוהה בו.
ההיפי: יש חדש?
נשמעת לחישה: אתה לא תאמין מה היא גילתה...
לפתע פורצים לחדר 13 חיילים חמושים עם מסיכות.
נשמעת לחישה: הם לא משותפים... איך...?
יריות.
רואים את רונית ישנה במיטתה ומתעוררת בבהלה. היא קמה במהירות,
מקבלת סחרחורת קלה ויוצאת מהחדר במהירות.
השוט חוזר למקלט.
כל אותם הנערים והנערות שוב שם לבושים בפיג'מות.
רונית: קראתי לכולכם, כי קיבלתי מסר רע. הוא מת... נרצח
ביריות. קיבלתי גם את כל האמת באותו השדר. יש עוד 30 חבורות
כמו שלנו ברחבי העולם, והחיים של כולנו בסכנה.

השוט עובר לחדר אוכל לבן, רואים את צ'רלי וחברתו פנדי (Fendy)
אוכלים ומדברים.
צ'רלי: By the way, a strange thing happened today -
I said something to the CO and he turned as white as a
bleached onion.
פנדי: Your CO... Remind me, that's the one with the fetish
for antiquities, right?
צ'רלי: Fendy! I hate it when you say that.... Sheesh, It
gives me the hibby gibbies...
פנדי: Come on, who read books these days... Any normal
human being would have plugged himself to the library and
download it straight up...
What have you told him, anyway?
צ'רלי: Now, you know it's classified. but what I can say is

that something strange is going on, and I don't like it
either.

השוט עובר לאיזו חורשה ו-5 אנשים יושבים ליד המדורה בבגדים
פשוטים.
שוקי: ראואל בטוח, שמחר יום השחרור.
איש ד' : ראואל... יש שמועה, שזה לא השם האמיתי שלו בכלל,
ושהוא היה פעם סופר בכלל. אנחנו מכירים אותו כבר כמה שנים,
והדבר היחיד שאנחנו יודעים עליו, על התקופה שלפני, זה רק
הסיפור על איך שהוא התעוור.
דני: כן, כנראה שעכשיו הוא גם השתגע בנוסף לעוורון. יש לו
רעיונות טובים, אבל אם הוא מתחיל לדבר שטויות, צריך לטפל בו,
לפני שהוא יתחיל לעשות נזקים לקבוצה! אני חושב, שהגיע הזמן
לשנות את הדרך.

האנשים נדים בראשם והמצלמה מתרחקת.