אנשים, זוהי קריאה נואשת! זכרי העולם התאחדו, נקבות העולם
הסכיתו, הקשיבו כולם למוצא פי!

עד מתי ניפול במלכודת? עד מתי נשים עצמנו קרבן?
אתם באמת חושבים שיש מזור מהמשחקים האכזריים של האל?
אהבה - זה סתם לשחק בקקה.

היא תגיד לך כן, היא תגיד לך לא, היא תגיד אולי.
יהיה לך מזל.
יש כאלה שלהם לא אומרים כלום, לא נותנים להם את ההזדמנות, הם
צריכים להבין לבד.
בלילות נטולי השינה, כשדמותה תצוף על פנים עפעפיך, פעמון קולה
יתנגן צרוב לתנוך שלך, אז תבין, ידיד, שאהבה זה לשחק בקקה.
בימים נטולי הריכוז, כשתמצא את עצמך בפעם האלף קורא ספר בלי
לקרוא מילה, מעלעל בנון שלנטיות, מנסה לשכנע את עצמך שהכל
בסדר, אז תבין, חבר, שאהבה זה לשחק בקקה.

לקקה התכונה המשונה להדבק ולא לעזוב, להשאר צמוד לעור ולהזכיר
לך מאז ועד לנצח עד כמה שמדובר על עסק מסריח. אז לטובתך, אח,
אל תשחק בקקה.

ואני? אני שוחה בקקה, ובינתיים חור בלב, כורתים ממנו את יערות
הגשם שלי, כורתים אותם ועוד מעט לא ישאר כלום פרט לשדה ענק של
גדמים, ואז - עולמי יתמלא סרחון ופיח, אבל אין מה לעשות.
כשמשחקים בקקה - צריך לדאוג גם לנייר.