24.4.04


"מאה וארבעים קמ"ש בתאוצה?"
הקול נשמע לועג, ציני וקר,
לוחש לעברי ממאחורי אוזני השמאלית.
הייתי לבד ברכב, על השוליים,
רואה בזוית העין את האורות האדומים לועגים לעברי מהכביש.


"מאה וארבעים קמ"ש בתאוצה?"
הקול ירק לעברי,
כועס וצועק, נמצא בדיוק מול פני.
חוסם כמעט את כל שדה הראיה שלי.
הייתי ברכב מחוץ לשוליים. מסביבו ראיתי אורות מאטים, ואנשים
מביטים עלי.


"מאה וארבעים קמ"ש בתאוצה?"
הקול ניסה להבין, שקט ורגוע,
שואל ומנסה לזהות תשובה.
הייתי בתעלה מחוץ לשוליים, הרכב הפוך, אנשים ניסו להגיע אלי.

שמעתי ברקע את סירנות רכבי ההצלה מתקרבים.
"מאה? מאה... וארבעים?
מאה קמ"ש? וארבעים קמ"ש?
בתאוצה? מאה... בתאוצה?.."
הקולות המשיכו להסתובב סביבי.

מה חשבתי?
אני לא חושבת שחשבתי, זה לא נבע מחשבה.
תהנו, עוד נפגש.