אהבה אידיאלית
זה לא אידיאלי לאהוב אותך מהמיטה שלי, באמצע אוגוסט
בשתיים בלילה, בשנת 2004. מתוך שעמום, מתוך הבדידות

רוצה לאהוב אותך
כמו בסרט ישראלי משנות השישים,
בכרם ענבים
בצהריים של מפגשי מבטים מביכים,
מתוך הקשיים שבבניית ארצנו
מתוך הקשיים שבבניית עצמנו,
מתוך החיים,
לאהוב אותך אהבה נועזת
אהבה חלוצית

אמצע הלילה,
וזה לא אידיאלי
לאהוב אותך
עכשיו.

יום אחד נהפוך לסרט קלאסי
בעוד ארבעים שנה יעשו עליינו סרט
וכשנצפה בו, ניזכר כמה שהיה לנו קשה.
מה שנדוש פה עכשיו
יהפוך שם לקלאסי
ונזיל דמעה בגעגוע
לכל הדמעות שזולגות פה היום.
ננסה להבין איך אהבנו אז בפאבים,
ואיך לעזאזל אפשר לשמוע מוזיקה כל כך מיושנת.
"אוח, הבנות היו כל כך יפות ותמימות באלפיים וארבע
והבנים כל כך מנומסים", נאמין, לא נאמין. נאמין.
שיר של שלמה ארצי יתנגן לנו בראש
בפרוזדור היציאה מהקולנוע
בדרכנו לכאבים היומיומיים החדשים
שיהיו חיינו.
מי יודע,
אולי גם עלייהם יעשו יום אחד סרט...