הוא יושב מול המחשב.
עוד לילה של קיץ. של החופש.
לא משהו מיוחד, רק הוא.
החתולה יוצאת ונכנסת, לפעמים היא עושה איזה מיאו אחד או שניים
או מנסה להוציא מהרהיטים את הנשמה.
הוא מנסה לדבר איתה, אבל נראה לו שהיא כבר לא ממש מבינה עברית
כמו פעם.
פתאום, ברדיו האינטרנטי שלו, מתחיל "Everybody Hurts" של REM.
הוא מעביר ברגע שהוא יכול.
רק זה הוא צריך על הראש שלו עכשיו, להיות עוד יותר מדוכא.
בלילות האלה, כשאמא שלו ישנה מזמן ואח שלו אי שם בדרום/צפון
הארץ, גם ככה הוא מרגיש מספיק רע.
רע כמו הבחור על העטיפה של "הקייטנה של קנלר" של אתגר קרת.
הוא לעיתים השתעשע עם המחשבה הזו, של אקדחים ומה היה עושה
איתם.
לפעמים הוא היה חושב על התאבדות, למרות שידע שהוא מפחד מהמוות
והכאב הכרוכים בתהליך.
לפעמים הוא חשב על טבח סטייל קולומביין בבית ספר. טוב, אולי לא
ממש טבח, אלא הטלת מומים על אותם יצורים שלהם הוא קורא "חברים
לכיתה". לא על כולם כמובן, אבל צריך לשים לב שלא ילשינו עליו.
במידה מסויימת, הוא רצה לחטוא אבל בלי לקבל את עונשו.
ואז מתחיל "Money for Nothing" של Dire Straits.
הוא מתחיל לשיר.
שר לאורך כל הקטע.
כשהקטע נגמר, הוא סוגר את החלון ופותח עוד אתר של פורנו.