מאור ההוא / זיכרונות יפים |
את העיניים הבוערות שלי,
אדומות,
סובלות.
רסיסי זכוכיות שבורות מתנפצות.
כל כך דקות אבל כבדות.
כל הדמעות שנופלות
ונוזלות נמחקות.
מרגישות ממש כמו רגשות
שנוזלים לך מהלב כמו קילוחי נחל צוללים
ואתה בולע את הדמעות והגרון
מתפוצץ מהכאב וכולך
כולך בוער עכשיו.
זה מאין תהליך,
עוד אחד שצריך לעבור בחיים.
אני רוצה להודות לך.
תודה
הכל בזכותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|