סיד לילית / אני ו... |
התיישבתי סוף סוף
לכתוב אותנו.
את הקונפליקט, הכמעט טראגיות
האושר המטפס הזה
הרגשות בינינו,
הקירות הללו שומרים
אולי גם הם חושבים
את הרגעים האלה
שבהם בעיניים שלי ושלך
הכל נכון ואמיתי
נגיעות, ננגעות,
למה זה מרגיש לי כל כך טוב
לעצור את הזמן איתך
ולתת לשאר העולם להמשיך
לפעמים מסרבת להאמין
שזה קיים
בנו, כאן, עכשיו...
מוסיפות עוד זיכרון
לנגן אחר כך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|