|
אולי יום אחד אחרי שהילדים יגדלו
יעזבו את הבית ויביאו גוזלים שיזכירו לנו אותם
כשהיו קטנים
נשב במרפסת וניזכר בתקופה
שלא היית סגורה על עצמך
ומה זה עשה לי
על הפעם ההיא בתוך המגאן
כשנישקתי אותך וחשבתי שמכאן
מתחיל רק סיפור אהבה
ואת היד שלך שמיהרה לעצור
ולהסביר שזה לא ושאולי נחזור
להיות ידידים
או על הפעם ההיא באוהל בכינרת
כשראיתי אותנו בווריאציה אחרת
וידעתי שמכאן, אחרי השקיעה
נגלוש לשיחת נפש עמוקה
ואיך הייתי המטלית הלחה
שניגבה לך את הדמעות
וניגבה לך את האף
כן, בעוד חמישים שנה
על המרפסת
כן... בסדר... |
|
|
אהבתי צפיחית,
אהבתי גם
חרגול,
אך את סבתא שלי
קשורה לכיור
בבגדי עור
וצורחת "עוד,
עוד" אהבתי יותר
מכל
במה חדשה- קול
השפיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.