|
אולי יום אחד אחרי שהילדים יגדלו
יעזבו את הבית ויביאו גוזלים שיזכירו לנו אותם
כשהיו קטנים
נשב במרפסת וניזכר בתקופה
שלא היית סגורה על עצמך
ומה זה עשה לי
על הפעם ההיא בתוך המגאן
כשנישקתי אותך וחשבתי שמכאן
מתחיל רק סיפור אהבה
ואת היד שלך שמיהרה לעצור
ולהסביר שזה לא ושאולי נחזור
להיות ידידים
או על הפעם ההיא באוהל בכינרת
כשראיתי אותנו בווריאציה אחרת
וידעתי שמכאן, אחרי השקיעה
נגלוש לשיחת נפש עמוקה
ואיך הייתי המטלית הלחה
שניגבה לך את הדמעות
וניגבה לך את האף
כן, בעוד חמישים שנה
על המרפסת
כן... בסדר... |
|
|
נגיד שאין לי
חיים, כי אני
כותבת סלוגנים
עכשיו.
ונגיד שהכרתי
מישהו שיש לו
חיים.
זה אומר שעכשיו
גם לי יש חיים?
אחת שלא סגורה
על עצמה ולא
בטוחה אם יש לה
חיים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.