מרינה ליפשיץ / בקיץ ההוא |
ונזכר איך ישבנו אז בין פרדסים
כלנית נתפסה בשערך השופע
וכך את נתפסת לי בין שתי עיניי.
זעק אז ליבי ורצתי אליך
לשמוע צחוקך הנישא בשדות
בין שני ההרים ישבנו לנוח
העזתי לומר לך שכך אהבתיך.
בקיץ ההוא לא רציתי לשכוח
יופייך המלטף קרץ לי לבוא
לשכב בחיקך לשמוע לטבע
חורט את שמותינו בעט של קסמים.
כל לילה ולילה הייתי חולם לי
על יום המחר בו אפגוש שם אותך
לבי הצוהל החסיר פעימה שוב
וששתי לקום לי לבוקר חדש.
בשעות צהריים הרוח נשבה לה
בישרה בקולה את אהבתי
ואז את הופעת ובגדים לבנים לך
לחשת באזניי שלך לתמיד.
בקיץ ההוא לא רציתי לשכוח
יופייך המלטף קרץ לי לבוא
לשכב בחיקך לשמוע לטבע
חורט את שמותינו בעט של קסמים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|