זה היה לפני 8 שנים. הייתי בסדיר. שירתתי באחד מבסיסי חיל
האוויר, ובאותו זמן שמרתי ב-ש.ג.
תוך כדי שכיבה על הכסא (כן, היה לנו כסא בעמדה בש.ג.), פיצחתי
לי גרעינים וירקתי כלפי מעלה, בקשת.
לפתע ראיתי כדור עגול גדול טס בשמיים במהירות האור, אולי.
זה היה כל כך מהר, אבל אני זוכר בדיוק איך זה נראה.
ממבט ראשוני זה נראה כמו כדורגל, אבל לאט לאט התחלתי להבין שמה
שראיתי לא היה סתם כדור. זה היה עב"מ.
במהירות שזה עף זה יכול להיות רק עב"מ.
הרמתי מבט לשמיים לחפש אחר העצם הבלתי מזוהה, אך השמיים היו
נקיים לגמרי. רק הירח הביט בי חזרה.
לפתע שמעתי צעדים מאחורי.
קפצתי לאחור בבהלה. זה היה גלעד מהאפסנאות.
"אחי, אתה לא תאמין !" קראתי אליו בהתרגשות.
"מה קרה?" הוא שאל בהפתעה.
"ראיתי עב"מ. הוא עבר ממש מעלי, זה היה מדהים!" אמרתי לו.
"וואלה? עב"מ? אתה בטוח שזה היה עב"מ?", הוא שאל.
"כן, אחי. זה היה ממש מהר, אבל זה היה עב"מ. אני בטוח!"
עניתי.
"לאיזה כיוון זה עף?" שאל גלעד.
"לכיוון ההוא", הצבעתי לכיוון האפסנאות.
גלעד הלך לכיוון האפסנאות, ואחרי 2 דקות חזר עם כדורגל תחת
ידו.
"זה העב"מ שלך?" הוא צחק.
"וואלה זה זה", אמרתי במבוכה.
"5 דקות אנחנו מחפשים ת'כדור. גבי נתן כזאת בעיטה, חבל לך על
הזמן ...", אמר גלעד.
"אני יורד מהשמירה עוד 20 דקות, אני מתלבש ובא למגרש", אמרתי
לו.
"סבבה. יש עוד כמה חבר'ה שמזמינים. תכנס איתם", אמר.
גלעד הלך לכיוון המגרש, ואני חזרתי לכסא ולגרעינים.
אחרי 10 דקות אני שומע מאחורי קול מתכתי: "אחי, פה זה הכניסה
לבח"א 27 ?" ...