אין לכם בכלל למה להכנס ליצירה הזאת, כי אף אחד לא יבין אותה.
אני רק יכול להבטיח לכם שהמעט שיבינו יצחקו מאוד.
סיפורנו מתחיל לפני שנים רבות במקום רחוק רחוק בממלכה לגמרי
דמיונית, שם גרו להם בנחת מלך ועמו. המלך, אדם טוב לב היה
ואהוב על ליבם של נתיניו. אותו המלך דאג לצרכי ממלכתו ואף לא
שכח לטפל בעמו.
באותה העת חורף עז שרר על הארץ, וכפור מחריד איים על הממלכה,
היבול קפא והצאן אט אט החל ליפול (כמו מרובים של גרמנים) אך
נתיני העם לא דאגו, ואף ידעו שמלכם הנערץ לא יזניחם ורק מחכה
לזמן המתאים להצילם מקללה זו.
וכך היה, לאחר חודשים רבים של שלגים וסופות החליט מלכם להביא
קץ לקרה הנוראית ולחמם את הארץ.
כמנהגו, כינס המלך את הממלכה לאירוע "שיחרור הקיץ", אותו אירוע
שנתי בו מביא המלך סוף לקור ובעזרת נפיחתו האימתנית מחמם את
הממלכה כולה.
באותו היום הגיעו אנשים בכל קצוות תבל לאמפי בקיסריה לשמוח
בצוותא ולחוג יחדיו את סוף החורף. לאחר מופע חימום של משינה,
עלה המלך לפני עמו והתכונן לשיחרור הנפיחה (המכונה גם "אירוע
שיחרור הנפיחה") וכך, לקול שריקות וקריאות הקהל "מלך הפלוצים
עשה לנו נאד" החל המלך לעשות את שלו, שעות ארוכות חיכו כולם עד
אשר קרה הגרוע מכל.
מלך הפלוצים הכריז כי כנראה נגמרו הגזים בגופו ואינו מצליח
לחמם את הממלכה!.
העם נכנס ללחץ, אנשים רצו לכל עבר בבהלה. רבים התאבדו מתוך
יאוש, רבים נמעכו תחת רגליהם של ההמון המבוהל ואחד מת מחרא של
ציפור שבדיוק נפל לו לפה וחנק אותו למוות.
כבר באותו יום התכנסו חכמי העם לדון במקרה בנסיון למצוא פתרון
לאסון הנוראי אשר נפל על ממלכתם.
לאחר שעות של דיונים חסרי תכלית, רגע לפני שהתייאשו סופית
ועמדו להכריז על אנרכיה, נכנס לחדר מרלין הזקן החננה, נעמד מול
שולחן הזקנים, גירד בזקנו, הרים אצבע באוויר ואמר (במבטא של
חננה) "יש לי פתרון!"
עד כאן לעכשיו,
המשך יבוא בקרוב...
(טוב הוא לא באמת יבוא כי עד לכאן הגענו בתסריט...)
