עשרים ושתיים אחרי שתיים.
הירח זורח בשמיים.
אני אשתה כוסית בינתיים.
אוטובוס פתאום נכנס לי לנחיר.
אני מוצא עצמי באמצע העיר.
עם כל האנשים שאני לא מכיר.
יורד מהאוטובוס ליד בוגרשוב.
מחכה לאישה יפה שתחצה את הרחוב.
מדליק סיגריה ומנסה לכתוב.
ובעצם אין לי על מה.
שכן הנושאים מוצאו עד תומם.
על-ידי אנשים שקיומי אפסי לעומתם.
תמר נסעה לתחרות,
בקצה עולם השפיות,
כששפיותי שלי מתנדנדת על חוט.
קצר יותר מהשעמום,
ארוך יותר מן הנמנום,
שחור לבן עם קרום אטום.