החברה שלי משוגעת, היא חושבת שהיא השטן, והרי ברור שזה לא
נכון, כי בגלל אין לה זנב, וגם אין לה קרניים והיא בכלל לא
אדומה. קצת חומה, אבל זה רק בגלל שהיא הולכת כל יום לחוף
ומשתזפת. למען האמת, יותר סביר שיש לה סרטן עור משהיא השטן,
למרות שאין לה סרטן, זו סתם הייתה דרך להביע משהו. לא משנה.
כל פעם שאני אומר לה שהיא לא השטן היא מתחילה לצרוח עליי שאני
לא מבין כלום, ושאני סתם אידיוט מזוקן (ציינתי שאני מגדל
זקנקן? זה נראה ממש נחמד) וש"תוכיח שאני לא! נו, תוכיח! אתה לא
יכול נכון?! כי אני השטן!" כמו שאמרתי, מופרעת. מטורפת עם
תעודות. אבל אני יודע שזו הכל הצגה ובעצם היא סתם נערה מתוקה
עם בעיות שליטה על כעס. ממש סוכרייה. לאכול אותה.
אני אומר לה את זה המון, שהיא חמודה, אבל היא סתם מתעצבנת. היא
לא יכולה לעשות הרבה יותר מזה, למרות כל האיומים על זה שהיא
תשפד את העיניים שלי על שיפוד ותצלה אותן על אש שפולט אחד
המשרתים שלה. יש המון כאלה, איומים, לא משרתים. כאלה אין לה
בכלל. חוץ ממני אולי, אבל אני לא ממש נחשב.
היא לובשת רק אדום ושחור הפסיכית, חושבת שככה היא נראית יותר
מאיימת, בגלל זה היא גם אימצה חתול שחור וקראה לו לוציפר. אני
כל הזמן צוחק עליה ושואל מה קורה אם מישהו קורא "לוציפר!" כשהם
ביחד, ואיך הם יודעים למי מהם הכוונה. ושוב היא מתרגזת נורא.
כשהיא כועסת ככה יוצא לה קצת עשן אדמדם מהאוזניים והיא באמת
נראית קצת מפלצתית. או סתם כאילו הראש שלה עולה בלהבות. שזה גם
נחמד. אבל אני לא דואג, אין שום סיכוי שהיא באמת יכולה לפגוע
בי.
אחרי הכל, יש כמה יתרונות בלהיות אלוהים. |