"אבא, אל תהרוג לי את העורב"
ואבא שותק,
"אמא, תאמרי לו!"
ואמא מחזיקה בי חזק,
"אמא! אבא! תעזוב את הרובה!"
אבא מנדנד ראשו ויוצא,
"אבא, די!" אבל אמא תופסת
ועם ידיה את אוזניי היא חוסמת
בעטתי בה, שתיפול, מכשפה!
אבל אבא נכנס והחטיף לי סטירה
בעטתי גם בו ורצתי לגינה.
הוא שכב שם, על הדשא,
חסר אונים,
ואני רוכן מעליו,
בלי חשק חיים,
הדמעות והדם התאחדו לשלולית
ומהבית נשמעה צעקה חודרנית,
אבא יצא ברעש, ובידו חגורה
הוא הכה אותי... אבל הוא עשה רע!
"תפסיק לבכות, עוד תעיר את השכנים"
הוא תפס חזק ביד ונעל אותי בפנים.
"תראה על מה אתה מגן, על ציפור מסכנה!
אנחנו במדינת ישראל, מחר, נקנה לך יונה!" |