אתמול היה אחרת
הרגשה שלא נגמרת
דמעה שזולגת על לחי קרה
תמיד את נשמרת
תמיד ממהרת
תמיד בסוף את תוהה מה קרה

וגם אני תוהה

מהחלון בחדר
משתקפת העצבות
והפחד משתקף גם הוא במראה
את נזכרת שאתמול
הכל היה בסדר
עכשיו אפילו דמותך אינה ברורה

פיסות זכוכית שבורה

האם את זוכרת איך נראנו אתמול?
את לא תראי איך יראה המחר
נתת, נתתי, נתנו הכל
ובכל זאת, את זיכרון שנשבר
האם את זוכרת, היינו אתמול?
את לא רצית שנהיה גם מחר
וחושך וקר

אתמול היה אחרת
ארוחה מפוארת
לבשת בגדים שלא לבשת ממזמן
תמיד היית נזהרת
קרה ומנוכרת
במרדף תמידי נגד הזמן

לא לכאן, ולא לכאן

מתחת לבלטות,
מתחת לסדינים
השארת שברי סודות שיחבאו שם לעד
נזכרתי שאתמול
הכל היה בסדר
עכשיו זה כבר היום
ונשארתי לבד

כל כך, כל כך לבד

האם את זוכרת איך נראנו אתמול?
את לא תראי איך יראה המחר
נתת, נתתי, נתנו הכל
ובכל זאת, את זיכרון שנשבר
האם את זוכרת, היינו אתמול?
את לא רצית שנהיה גם מחר
וחושך וקר

אתמול היה אחרת
מחר את לא חוזרת

האם את זוכרת, היינו אתמול?
את לא רצית שנהיה גם מחר

אתמול היה אחרת
היום את כבר נגמרת.