כשאני פותח ראש
עם העולם - את
קמה בלא מחול דמעות
ופרידה, והולכת
ומעכזת בשחורים וביגון
עד עצב היום הזה.

ושיר אוהבים מטפש
מתפזם  מפיך הצר
הזול והאדום -
האדום עד כדי רוע
בלתי נמחל.

ולעינייך
צללית זרה - להעכיר
מבטך הקודר ממילא,
וללחייך
סומק עז - לסמן
תאווה קרה ומנוכרה.

וגופך הנערי על הגדר
וחצאיתך בין
רגלייך לרוח המכה
בחטא ושדי האגס
שלך נבלעות בכל
פה ...

כשאני פותח ראש
עם העולם - את
קמה בלא מחול דמעות
ופרידה, והולכת
בשחורים אירוטיים
עד עצב גופי הדומם.