בתוך היער של זואי
אני נמצאת יותר מדי.
היא אמרה לי מזמן.
שפעם היא הייתם מאוהבת
ועכשיו היא כבר לא מבינה בשביל מה.
אז היא מצחיקה.
החזקתי לה את היד
ראינו שהגשם יורד
מחכים רק לנו?
רק שנבוא וביחד נעלם
רחוק. עד שנמות.
לא לפני שנתפזר לרסיסים
ונעוף.
אין שם עצים מפחידים
אבל זה גם לא נעים. זה כואב לי בבטן.
זואי אף פעם לא תגדל. והוא אמר
שבינתיים היא ישנה.
אבל עכשיו הוא הלך.
כי היא ברחה. ממשהו שמזמן
אהבה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.