א. י. ל. / בריחה |
השמש עולה, השמש למעלה
למטה שממה.
חום מרוכז יוקד ולוהט
שמור לנווד שבודד כאן הולך.
מדבר למולו, וכלום אחריו
שובל זיכרונות נשרך אחריו
שמחה ועצבות, בכי ושחוק,
תחושות של ביניים ולבסוף אבדון.
אוזר חלציו ואורז לו תרמיל
מלא בשברי חיים הרוסים,
וכך לבדו הוא במדבר
בלי צידה להיום וגם לא למחר...
הלך בודד מחפש את המוות
נפש שבורה לרסיסים
דמעה בעיניו מתנוצצת
לזכר חיו הקודמים.
נשים, מי יבין?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|