"אתה יודע, הזמן הוא משחק מרתק, במשחק לאחור", הוא אמר,
הסתובבתי לאחור וראיתי את אלי עומד  מאחרי, ""חשבתי שיצאת
לפעולה" עניתי לו, "בעצם כל החיים הם משחק" הוא המשיך בשלן
במתעלם ממני "הגורל מתעתע בנו כל הזמן, הוא משחק בנו בניבזיות,
אתה חושב שיש לך עוד זמן, שנים, ואז באה המציאות יד ביד עם
הגורל שמנחה אותה ובום טופחת לך על הפנים".
לא היה אכפת לי שידבר, כל חברה רצויה בזמן השמירה, לא משנה עד
כמה היא דכאונית פסימית או לא משנה מה העיקר זה החברה, כל אחד
ואחד שיכול לבוא ולדבר איתך להתפלסף או סתם לשגע את השכל, הכל
הולך, כל אחד ואחד מתאים על מנת להפיג את השעמום, העפיצות
ולהעביר את הזמן.
"הגורל הוא אכזר" הוא המשיך, " הוא יהרוס לך הכל במידה ויוכל,
יש לך חברה, אתה אוהב אותה אבל הגורל לא יאפשר זאת הוא יקח
אותה ממך בפשרות הראשונה, אתה זוכר איך למדנו על איוב, איך
שהגורל ,  או מי שזה לא יהיה נכנסו בו?" "כן" עיניתי " אבל אז
השטן התערב בעניין..." "שטן, גורל אותו הדבר שניהם יהרסו לך את
החיים במידת האפשר כך שאם שרדת את האחד לא תשרוד את השני,
בסופו של דבר כולנו בוכים והוא צוחק", "אלי" ניסיתי לענות לו,
"תלוי איך להסתכל על הכול, לא יודע מה עובר עליך, אני מאוד
מקווה שזה יעבור לך, מה נפל אליך?"  דקות של שתיקה השתררו
ביננו, אין זה אופיו של אלי, אני מכיר אותו בתור בחור שמח,
בתור אדם שמחפש את הטוב והשמח שבעולם, אבל לך תדע מה מסתתר
בתוכו של אדם, והצבא מוציא הרבה מאוד מבני האדם גם טוב וגם רע,
ומה שנותר לנו הרבה פעמים הוא לתהות מה נופל על אנשים כאלה,
מצבי רוח סתמיים? נפילות מתח? או לך תדע מה זה יכול להיות.
שתקנו כחצי שעה, נהניתי מהחברה המזדמנת שבשתיקה, שתיקה ביחד
עדיפה על שתיקה לבד,  ואז הוא המשיך, "אתה יודע, תמיד החשבתי
אותך לאחד מחברי הטובים, סתם שתדע אין הרבה אנשים כמוך, תמיד
חיבבתי אותך," "תודה על המחמאה" עניתי "אבל איני חושב ששלוש
וחצי לפנות בוקר זה הזמן לדברים כאלה, מה אתה עושה כאן בכלל
עכשיו?". "באתי לבקש טובה, אני רוצה שתמסור לחלי שאהבתי, ושאני
מקווה שתמצא מישהו אחר,  ולהורים שלי אני רוצה שתאמר שניסתי,
ניסיתי להיות כל מה שהם רצו, ולחבר'ה תמסור שיהיו שמחים,
שיזכרו ולא ישכחו אותי, ושלכולם יהיה עתיד טוב יותר ולך אני
רוצה רק לומר ש..."
באותו הרגע נשמעו צעדים, הסתובבתי על מנת לראות את השומר שבא
להחליף אותי, כאשר הסתובבתי חזרה, אלי כבר לא היה שם, שעה וחצי
דיברנו ושתקנו ושוב דיברנו, בבוקר נודע לי שהוא נהרג.