מצאתי חוף.
אחרי חודשים רבים שהגלים הטיחו אותי אל הסלעים,
אחרי שבועות שחגו סביבי כרישים אימתניים,
אחרי ימים בהם רפו ידי מלנסות לצוף,
אני מצאתי חוף.
צעדתי על החול הרך,
בטוחה שניתן לשמוע את הלמות לבי עד קצוות תבל,
וקרסתי.
בעודי שוכבת בתוך הזהב הזה,
כשהשמש מפשירה את אחרון נטיפי הקרח שלי,
והרוח מלטפת את פצעי ומגלידה אותם,
נשימותי הפכו סדירות יותר ויותר עד
שהתחברו לקצב הגלים המקציפים ושבים
ואז הבנתי -
מצאתי חוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.