[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שרון גדור
/
נורית

נורית ישבה במרפסת. היה משהו מוזר בישיבה שלה, היא נראתה מאד
נינוחה. היא נראתה כמו פעם. ליאת נזכרה כיצד הייתה פעם, האישה
הקופצנית, השמחה. כולם כינו אותה נורית האנרגטית. לא שהיום היא
לא אנרגטית, להפך, היא כל הזמן בתנועה, תמיד. אי אפשר למצוא
אותה יושבת סתם ככה, כמו עכשיו. לכן זה כ"כ מוזר לי, חשבה
ליאת, לראות אותה סתם יושבת במרפסת.
ליאת התלבטה אם לגשת אליה, להגיד משהו או להניח לה לנפשה, בטח
משהו עובר עליה עכשיו, אחרת היא לא הייתה סתם ככה, יושבת.
היא הלכה למטבח, החליטה לא להפריע לה, מה לעזאזל קורה פה?!
מלמלה לעצמה. כל הכלים היו בכיור, מלוכלכים, עוד מאתמול.
החליטה לקחת לה כוס שתייה, היא מילאה את הכוס עד הסוף בחלב.
ישר התכופפה ללגום מהחלב הקר לפני שישפך, אך היה מאוחר מדי,
כבר 7 טיפות היו על הרצפה. היא הניחה את הכוס על השיש, היא
התכוונה לנקות את החלב מהרצפה, אך ויתרה, מתאים לאוירה פה,
מלוכלכת. היא הלכה לנורית, למרפסת, גררה את הכסא שיהיה צמוד
לכסאה של נורית והתיישבה. היא הניחה את ידה על ידה של נורית
ונבהלה. ידה הייתה קרה כקרח, בלי לדעת מה קרה התחילו להופיע
דמעות בעיניה.
היא הביטה בנורית. עיניה היו סגורות, על שפתיה חיוך קל, היא
עדיין נראתה נינוחה, ליאת התכופפה מעט ונשקה ללחיה של נורית,
גם היא הייתה קרה, קרה מדי, במיוחד ביום אביבי שכזה.
היא ידעה, פשוט ידעה שכבר מאוחר מדי, שכבר אין מה לעשות, נגמר
הזמן. היא הרימה את ידה הרפוייה של נורית והניחה אותה על כתפה.
מולן הייתה השקיעה, מדהימה, יפה. היא הניחה את ראשה על אמה
ונרדמה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה הפרובוקטור
הזה? מה הוא
בכלל יודע? מה
זה היציאות
האלה, בלי שום
קשר לכלום?
אשכרה "יציאות
באין כניסה"!
פתאום סלוגן
שכתוב בו
"דמעות!" מה זה
קשור לעזאזל?!
מילא "חירבון!"
כמו שהוא כתב
פעם, הוא קלע לי
למומנטום. אבל
דמעות מה
קשור?!
זה שמאשר את
הסלוגנים,
לתשומת ליבך.

כן, אני שאפה
בלונדינית. כדאי
להקשיב לי!


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/7/04 20:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרון גדור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה