חיפשתי כתר ומצאתי את האתונות,
רוח עיוועים לא אחזתני ואת דוד לא רדפתי
אך בכל זאת הודחתי, נזרקתי, מכל המדרגות

מה לו לאדם שאת עצמו שוב ושוב מנסה להוכיח,
עמל קשה יומם וליל, שינה מעיניו מדיר
והעולם, אגרוף אחד אדיר בפרצופו מטיח

הכל הבל הבלים, מהדהדת בראשי המחשבה,
רבות מחשבות בלב איש, ועצת המקום היא תקום
חובה עליי בחיים, בקליפת השום, להפיח תקווה

להחיות שממה, להצית את אש הנפש,
גמרתי אומר להשתנות, בלי אף רגע לבזבז
אסיים בנחמה, מנסה להאחז, בשארית הרגש.