לנעמה.


"ולפעמים בלילות, אחרי שהיינו מתעלסים כמו משוגעים אז היינו
שוכבים ככה, מחובקים, יד ביד ומסתכלים בכוכבים, ואני הייתי
חושבת לעצמי אם באמת יש עוד אנשים שיודעים מה זאת אהבה או
שאולי כולם סתם מדברים. פשוט, מה שיש בנינו לא היה ניראה לי
שיכול להיות יותר מפעם אחת."
הילרי קלינטון.


עכשיו, כשאני מסתובבת ברחוב ומסתכלת, אני לא יכולה להפסיק
לחשוב שאולי קצת חבל, שבכל זאת היה יכל לצאת משהו טוב, אולי לא
אהבה אבל בית וילדים ותמונה משפחתית יפה, כזאת מבריקה, שאפשר
למסגר ולתת להורים. יש לפעמים רגעים שכמעט נוגעים, שכל מה
שצריך זה להושיט יד ואז אחרי זה יש תחושה כזו בפנים שאת מרגישה
שלא משנה מה הוא יעשה עכשיו, את אוהבת אותו. אז אצלנו זה לא
היה ככה. לפעמים הוא היה פשוט משתגע, היה מנשק אותי בכל הגוף,
נשיקות קטנות כאלו, לא ארוטיות, כמו שמנשקים ילדה קטנה על
הלחי, אבל הוא היה מנשק לי את הפנים ואת הצוואר והבטן וגם קצת
את החזה (אבל רק קצת כדי שזה יהיה טהור ולא יהפוך למשהו מיני).
אני הייתי צוחקת ואז הייתי מתכרבלת עליו וככה היינו יכולים
להישאר שעות, כמעט בלי לזוז, והוא היה לוחש לי באוזן כל מיני
דברים קסומים, כאלה שעושים לך הרגשה של פרפרים בבטן, כמו אהבה
ראשונה בסדרות אמריקאיות. כשלא היינו ביחד, אפילו רק לכמה
שעות, אז הוא היה מתקשר אלי ומספר לי כמה שהוא מתגעגע, השיחות
שלנו היו מאוד קצרות, הוא תמיד היה אומר שטלפון לא יכל להעביר
רגשות והוא צדק, וכשהיינו נפגשים אז כבר שנינו היינו עמוסים כל
כך ברגשות שמילים לא הספיקו לנו, במקום לדבר פשוט היינו שוכבים
מחובקים, כל כך קרובים שהייתי יכולה להרגיש את פעימות הלב שלו.
ברגעים האלו הייתי חושבת על סיפור נח מהתנ"ך, שאולי בכל זאת
אלוהים ברא את העולם זוגות זוגות.
מה שהרס זה שהוא לא השקיע. הוא היה לוקח אותי לים, היינו באים
בצהריים מתרחצים ומשתוללים ואז היינו יושבים על החוף, מחובקים
בתוך מגבת אחת שהיתה עוטפת את שנינו בין הדימדומים, היינו
מסתכלים על השקיעה ומאכילים אחד את השני ענבים ישר מהאשכול.
הוא היה לוחש לי באוזן ציטוטים של מיכאל אנדה ואני הייתי מניחה
עליו את הראש, מביטה אל השקיעה באופק ומעבירה יד בשיער שלו.
אבל זאת בדיוק היתה הבעיה, כי שקיעות רומנטיות יש לי מספיק
בטלוויזיה ובגלויות, אני רציתי יותר, רציתי אהבה, רציתי
רומנטיקה, רציתי תשוקה, אבל הוא  המשיך לקחת רעיונות מסדרות
טלוויזיה, היה מוציא אותי למסעדות יוקרה (למרות שלא היה לו
כסף) ולוקח אותי לראות את הירח. לפעמים היה שואל אותי מה אני
רוצה 'רק תגידי' הוא היה אומר 'רק תגידי ואני כבר אמצא איך'
והייתי צריכה להסביר לו שאם אני אגיד זה לא יהיה שווה שום דבר,
שזה צריך לבוא ממנו והוא היה מסתכל לי עמוק בעיניים ולוחש לי
באוזן דברים על אהבה.