האם כל שירינו אינם פיסות מקופלות מקומטות שמשורר גאוני מכל
גאון
פיזר אותן בשבילי חיינו - ואנו פשוט מבחינים בהן במבטנו
הרגיש,
מבטנו שלומד לזהותן... מרימים אותן, פותחים קיפוליהן, מיישרים
קצת מקימוטן, ובהתלהבות מתחילים קוראים בפיסות שמצאנו ו-
רושמים מה שכתוב בהן... ?!
נכסף תמיד במילותיי לגעת באותו אמיתי שגנוז
עמוק בתוך עצמי,
אותו עצמי עצמי שגנוז ממני
מנסה בכל עת להתבונן להתחקות אחר עקבותיו
במילותיי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.