משה עשור / אביב אביבי |
ארץ מתבשמת ועוטרת בפרח וציץ
היה חורף קר ומוכר
ארץ טבלה גופה במי מטר
היטהרה לכבוד בועלה אב זיו
מושכת ארץ את מאהבה האביב
מפיצה ריח ערוותה הפשוטה
נכונה להתעבר מחברה אב ויו
ארץ אדמה את בניה נושאת ברחמה
לה אין בושה באהבתה לאדונה
מפגינה אהבה לעיני כל ביום ובליל
האביב מתבלבל לתוכה מחלחל
בניה פרחים צמחים וחיות
חובקים את אימם ברוך
פוצחים בסיבוב חיים חדש חמוץ מתוק
משרים אווירה של חיות ושחוק
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|