|
כשפרצת את לבך
חדרת באמת לדביר היכלך
ידעת מה עוצר בעדך
נעורת מבסיסך להוותך
פתחת את ספר הזיכרונות
הפרוס של נפשך
יצאת למחזות סתורים
מחזות אסורים
אם בחיים תחפוץ
לפני שתוכל לשאתם בלבך
נפשך בהם תוכל לעכל ולנגוס
נגלה לפניך ידיד נפשך
ממנו התעלמת מירב שנותיך
הושט לו יד ואל תרמוס
תן חיבה בלבו ועידוד וטעם של עוד
זכור כי לך הוא ימתיק סוד.
בסוף כל דרך פורצת לה הוד
תלמד לדעת שצריך לזרום ולרקוד
כי שמחה וידידות מביאה
כבוד, הדר ועוז |
|
|
אילו רק הייתי
מכשייפה של
הגויים...
ים פם הופה
תריצי צייט!
הייתי אז עושה
פה כישופים שאין
כמוהם, טום בם
פרה בילי בייט.
הו, אילו אילו
אילו...
יואב קוטנר,
בשיר הלל
למכשפות ככלל,
ולענבל פרלמוטר
בפרט.
יהי זכרה ברוך,
כמו גם רצועות
נסתרות בדיסקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.