כשירדתי למרתף נפשי
פגשתי בהם שוב
בפחדי, חי נפשי
הם ישבו שם דוממים
מאוד המומים
איך החלטתי לבקרם באופן אישי
חלקם עוד איתי משכבר הימים
אתם חציתי אגמים וימים
ראיתי את נבחרת הפחדים
שנתן לי האל, אלה שעלי שומרים
לבל אכשל
גם פגשתי פחדים במינוי אישי
ששכרתי אותם בלי מועד פירעון
וכך תפחו להם וגבו ממני און
ופתאום, כשרצית אותם לשחרר
טענו שאין על מה לדבר
ונידחה הדיון למועד אחר
ישבתי דומם והבטתי בהם כיצד
כל אחד שיתק אותי (את נפשי)
בחלק אחר וצחק לו בצד.
הבנתי שכל זה לא ימשך
את חיי אני צריך להמשיך
ניסיתי לדבר על ליבם
אך זה לא עזר, הם פחדו על נפשם
אז ישבתי ושאלתי אותם
למועד לידתם
דבר שיביא אולי ליום מותם
כך גביתי מכל פחדי עדויות
שחלקם לגבי היו חסויות
בדקתי והתחיקתי אחר דפוסים
שאט אט את חיי כך הם הורסים
וכך, בתוך המרתף העמוק
הבנתי מי העז את חיי כך לחנוק
עליתי משם עם תקווה מרובה
שיום עוד יבוא ותסתיים המריבה
ביני לבין בני החסות הפחדנים
שסיבכו אותי במריבות ובמדונים
כך את חיי עוד אצליח לחיות
בן חורין ואמיץ לקום בבקרים
לימים חמים וטהורים. |
